הפוסט קורונה 2020 הופיע לראשונה ב-אורי לימור רואה חשבון.

הטבות מס – לפי תיקון 168 זכאים "תושב ישראל לראשונה"  ו"תושב חוזר וותיק" לפטור מלא ממס על הכנסותיהם שהופקו בחו"ל למשך תקופה של 10 שנים מיום עלייתם/חזרתם לישראל. הפטור האמור חל הן על הכנסות אקטיביות (מעסק או עבודה) והן על הכנסות פאסיביות (שכ"ד, ריבית, דיבידנד וכו') כולל הכנסות פאסיביות מנכסים בחו"ל שנרכשו לאחר עלייתם/חזרתם לישראל. הפטור כולל  גם פטור מדיווח על אותן הכנסות הן בדוח השנתי והן בהצהרת ההון המוגשת אחת למספר שנים לפי דרישת רשויות המס. בעניין רווחי הון נקבע בתיקון כי רווח הון שהפיק תושב חוזר וותיק או תושב ישראל לראשונה יהיה פטור ממס אם הנכס נמכר בתוך תקופת הפטור של 10 שנים ואילו לגבי נכס שנמכר לאחר תקופת הפטור יחול פטור חלקי ממס המחושב לפי יחס תקופות החזקת הנכס בין תקופת הפטור לבין התקופה שלאחר הפטור. הטבה נוספת הכלולה בתיקון הינה אפשרות ל "שנת הסתגלות" הניתנת לבחירה כאשר בתום אותה שנה ניתן יהיה להחליט האם ברצונו של אותו עולה חדש או תושב חוזר וותיק להשתקע בישראל ובמידה ויחליט כי ברצונו לחזור לחו"ל, לא יראו אותו כתושב ישראל צורך מס באותה שנת הסתגלות.

למשרדינו ניסיון רב בהגשת דוחות לתושבים חוזרים ועולים חדשים וכן בתכנון פעולות נדרשות לצורך הפחתת חבות המס לקראת תום תקופת הפטור של 10 השנים.

הפוסט תושבים חוזרים ועולים חדשים הופיע לראשונה ב-אורי לימור רואה חשבון.

תושבות מס נקבעת אך ורק לפי הוראות פקודת מס הכנסה ואמנות המס עליהן חתומה ישראל עם מדינות שונות בעולם. תושבות המס איננה קשורה לסטטוס במשרד הפנים או בסטטוס שנקבע על ידי רשות מקבילה במדינה זרה, אם כי קביעות כאלה יכולות להוות מרכיב במכלול השיקולים לפיהם נקבעת תושבות המס.

תושבות המס של יחידים נקבעה לפי פקודת מס הכנסה כדלקמן:

"תושב ישראל" או "תושב" –

(א)   לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:

(1)    לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א)    מקום ביתו הקבוע;

(ב)    מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(ג)     מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

(ד)    מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

(ה)    מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

(2)    חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –

(א)    אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב)    אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

לענין פסקה זו, "יום" – לרבות חלק מיום;

(3)    החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;

כפי שניתן להבין מההגדרות בסעיף 1 לעיל, מדובר במקרים רבים בהשקפה סובייקטיבית שכן ההגדרות לא מפרטות כיצד יש למדוד את הסעיפים לעיל, כיצד יש להתייחס למצב בו יותר ממדינה אחת עונה על ההגדרות (למשל: אדם המחזיק שני בתי מגורים במדינות שונות המהווים מקום מגורים קבוע או שמקום המגורים הקבוע שלו הוא במדינה אחרת אולם מקום המגורים של משפחתו הוא במדינת ישראל)  ואיזה משקל יש לתת לכל אחד מחמשת תתי הסעיפים.

קושי נוסף עולה כאשר מדובר במדינה עמה יש לישראל אמנה למניעת כפל מס והגדרות התושבות באמנה שונות מההגדרות לעיל. ככלל, כאשר יש סתירה בין אמנה למניעת כפל מס לבין פקודת מס ההכנסה, הוראות האמנה גוברות, אולם לעיתים גם באמנות המס מדובר בהגדרות הניתנות לפרשנות.

נושא מהותי נוסף שאיננו נכלל בהגדרות לעיל ואך לא באף אחת מאמנות המס של ישראל הוא קביעת נקודת הזמן בה משתנה התושבות, עניין קריטי לצורך חישוב המס. אף אם מוסכם כי אזרח ישראלי המתגורר שנים רבות בחו"ל איננו תושב ישראל הרי שהנקודה בה חל השינוי יכולה להיות במחלוקת שכן רכישת נכסים בחו"ל, יצירת קשרים עיסקיים וחברתיים בחו"ל, התערות בקהילה המקומית, חברות באיגודים ומוסדות בחו"ל הינם תהליכים הדרגתיים ואף העברת מקום העיסוק הקבוע מישראל לחו"ל הוא הדרגתי במקרים רבים.

תושבות המס של חברה נקבעה לפ פקודת מס הכנסה לפי אחת מחלופות אלו:

1. היא התאגדה בישראל;
2. השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, למעט חברה שהשליטה על עסקיה וניהולם כאמור מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או שהיה לתושב חוזר ותיק. 

כאשר מדובר בחברות שלא התאגדו בישראל, מדובר בהגדרה סובייקטיבית הניתנת לפרשנות שונה אף בהתבסס על אותן עובדות, ואכן שאלת "השליטה והניהול" הגיעה לא אחת לבתי המשפט. בפס"ד "שי צמרות" למשל, נקבעו מספר קווים מנחים לצורך בחינת השליטה והניהול:

1. יש לבחון כתנאי מקדמי היכן "מרכז העניינים" או "מרכז העצבים" של החברה – בישראל או בחו"ל.
2. כדי לבדוק האם הניהול שמתבצע בחו"ל הוא בעל "תוכן ממשי" יש לבחון:

• האם לגוף המנהל יש מסוגלות משפטית לבצע את תפקידו.
• האם יש לו את הידע והמומחיות לעשות כן. במסגרת זו יש לבחון האם המנהל מכיר את השפה, לרבות השפה העסקית, האם יש בפניו נתונים מספקים לצורך קבלת החלטות והאם הוא בקיא בהם לשם מילוי תפקידיו הניהוליים.
• האם עומדות בפניו מספר אפשרויות בחירה בקבלת החלטות שונות.
• האם מוטלת עליו אחריות במקרה שיסתבר כי קיבל החלטות כושלות. אחריות במובן זה היא לאו דווקא במישור המשפטי אלה גם, ואולי בעיקר, בממד העסקי.
• האם שכרו משקף את האחריות המוטלת עליו.
• האם יש פרוטוקולים מסודרים מהם ניתן ללמוד על דרך קבלת ההחלטות, שיקול הדעת וחלוקת האחריות.

פס"ד נוסף בעניין זה הינו פס"ד "ניאגו" בו נקבע בין השאר:

לא די בכך שדירקטוריון החברה הזרה, חשבון הבנק שלה ומשרדיה מוקמו מחוץ לישראל כדי להוביל לקביעה שהשליטה והניהול בחברה בוצעו מחוץ לישראל. קביעה שכזו תעשה אך ורק לאחר התחקות עובדתית טהורה אחר התשובה לשאלה היכן התקבלו בפועל ההחלטות האסטרטגיות בחברה.

בשני פסקי הדין לעיל התקבלה טענת מס הכנסה כי מדובר בחברות ישראליות שכן השליטה והניהול על עסקיהן היה מישראל.

בשנים האחרונות עוסקות רשויות המס יותר ויותר במלחמה בתכנוני המס שמבוססים על הטענה כי היחיד או חברה אינם תושבי ישראל ובנקודה זו חשוב להדגיש כי ניתן לפרש את הוראות החוק באופן שמיטיב עם הנישום כל עוד מדובר בפרשנות סבירה אשר מבוססת על העובדות כפי שהן ותוך גילוי מלא של העובדות לרשויות המס. אם כך נעשה, הרי שייתכן כי תהיה מחלוקת עם הרשויות (אשר במקרים רבים מסתיימת בפשרה) אולם המחלוקת תישאר במסגרת התחום האזרחי ולא הפלילי. הסתרת עובדות או הצגת מצגי שווא עלולה להעביר את המחלוקת לפסים פליליים ומכך יש כמובן להימנע בכל מחיר.

משרדנו היה מעורב במספר דיונים עם רשויות המס בהם עלתה שאלת התושבות, הן של חברה והן של יחיד ואנו מספקים ייעוץ מקצועי בנושא בכל תיק בו שאלת תושבות המס רלוונטית.

רילוקיישן – רילוקיישן הינה תופעה נפוצה במיוחד בענף ההיטק כאשר עובדים נשלחים למספר שנים לעבודה במדינה אחרת, בדרך כלל בחברה קשורה (חברת אם או בת או חברה במסגרת אותה קבוצת חברות)  של החברה הישראלית. עובדים הנשלחים לרילוקיישן נדרשים בדרך כלל לטפל בעצמם בנושאי המס השונים הן בישראל והן במדינה אליה הם עוברים כאשר מרבית הרילוקיישנים הינם לארה"ב.

בעיית המס העיקרית  בדרך כלל ברילוקיישן הינה תושבות המס של העובד, בעיה המתוארת בפירוט בסעיף "תושבות מס" לעיל. מאחר שתחום תושבות המס ניתן לפרשנות הן לפי פקודת מס הכנסה והן לפי אמנות המס עליהן חתומה ישראל, יש לשקול היטב את התמונה הכוללת כאשר מגישים דוח ובו טוענים לתושבות מס של מדינה אחרת. בטיפול בתיקים אלו אנו בוחנים לא רק את הפרשנות לעובדות המקרה בהיבט התושבות אלא גם ניתוח של הסכומים, הסיכונים והמשמעויות במידה ועמדתנו לא תתקבל על ידי רשויות המס, ובכלל זה:

• האם על ההכנסה אותה לא מדווחים בישראל (בטענה שהופקה על ידי יחיד שאיננו תושב ישראל) שולם מס בחו"ל? כאשר מדובר בארה"ב – האם שולם גם מס מדינתי בנוסף למס הפדראלי?
• מה ההפרש בין המס ששולם בחו"ל בהשוואה למס שהיה משולם בישראל כתושב ישראל?
• אלו הוצאות מוכרות ניתן לייחס להכנסה זו אילו הייתה מדווחת כהכנסה של תושב ישראל?

למשרדנו ניסיון רב בהגשת דוחות מס לעובדי רילוקיישן והיכרות טובה בפרט עם דוחות מס אמריקאים המאפשרים לנו לבחון כל מקרה באופן מקצועי ולקבל את ההחלטה כיצד להגיש את הדוח, איזה הכנסות לכלול בו והיקף הגילוי הנדרש בשאלת התושבות. 

הפוסט רילוקיישן ותושבות מס הופיע לראשונה ב-אורי לימור רואה חשבון.

בנוסף, שכירים נדרשים להגיש דוח שנתי גם אם הכנסתם נמוכה מ 651,600 ₪ במצבים מסויימים כגון:

• בעל שליטה בחברה. לעניין זה בעל שליטה הינו מי שמחזיק ב 10% ממניותיה של חברה.
• אדם שהעביר לחו"ל יותר מ 500,000 ₪ במהלך שנה.
• אדם שהיקף עסקאותיו בניירות ערך עלה על 2.5 מיליון ₪ בשנה (מכירות בלבד).

החזרי מס – חישוב המס בישראל מתבצע תמיד על בסיס שנתי לפי שנות מס קלנדריות (למעט במקרים חריגים) כך שבמצבים רבים המס ששולם לאורך השנה גבוה מהמס השנתי הנדרש. מצב זה נגרם כתוצאה מכך שהמס נוכה במקור על ידי גוף (מעסיק, קרן פנסיה, חברת ביטוח, המוסד לביטוח לאומי, בנק וכו') שניכה את המס בהתאם לתקנות אולם ללא התחשבות בהכנסות האחרות של אותו אדם במהלך השנה. בנוסף, קיימים סעיפים רבים המקנים הטבות מס שונות בדרך של ניכויים (הפחתה של ההכנסה החייבת במס)  או זיכויים (הפחתה של המס עצמו) אשר ייתכן כי לא הובאו בחשבון בעת חישוב המס על ידי המעסיק או על ידי מנכה אחר. להלן המיקרים השכיחים בהם מגיעים החזרי מס:

• אדם שעבד רק בחלק מהשנה
• אדם שעבד אצל יותר ממעסיק אחד במהלך השנה
• אדם שעבד במקביל אצל מספר מעסיקים ללא תיאום מס 
• אישה שילדה במהלך השנה
• מי שסיים תואר אקדמי באחת משתי שנות המס הקודמות
• עולים חדשים
• חיילים משוחררים
• עובדים בעלי ילדים עם מוגבלויות
• מי שגר בישובי ספר הכלולים ברשימות המפורסמות על ידי מס הכנסה
• מי שהפקיד באופן עצמאי (שלא דרך מעסיקו) סכומים לביטוחי חיים, ביטוח אבדן כשר עובדה, קופת גמל או קרן פנסיה במהלך שנת המס
• מי שתרם לעמותות ולמלכ"רים בעלי אישור לזיכוי בגין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
• גרושים המשלמים מזונות
• משפחות חד הוריות

חשוב להדגיש כי לא בכל המיקרים המפורטים לעיל מגיעים החזרי מס שכן ייתכן כי הנתונים כבר נלקחו בחשבון בעת חישוב המס על ידי המעסיק. כמו כן, ייתכן כי בחלק מהמיקרים התוצאה היא הפוכה ונדרשת השלמה של מס ששולם בחסר במהלך השנה ולכן חשוב מאוד לבצע בדיקה כי אכן מגיעים החזרי מס לפני הגשת הדוח. משרדינו צבר ניסיון רב שנים בהגשת החזרי מס, כך שבבקשות שאנו מגישים קיים בטחון רב כי אם מגיע החזר מס – ההחזר שיתקבל יהיה תואם את החישוב המוקדם, ואם לא מגיע החזר – לא תוגש הבקשה.

החזר מס ניתן להגשה עד שש שנים הקודמות לשנת המס הנוכחית.

בדיקת זכאות להחזרי מס איננה כרוכה בתשלום ושכר טרחה עבור הגשת החזרי מס מחושב כאחוז מסויים מהחזר המס התקבל ורק לאחר קבלת ההחזר בפועל.

תיקון 190 – במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה בוצעה רפורמה מקיפה באופן מיסוי קצבאות המשולמות על ידי המעסיקים, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח באופן המגדיל באופן משמעותי את הסכומים הפטורים מתוך הקצבאות.

קצבה המתקבלת לאחר גיל פרישה הינה הכנסה חייבת במס מלא למעט חלק מסויים ממנה, המוגבל בתקרה, הפטור ממס. שיעור הפטור המקסימלי על קצבה נכון לשנת 2020 הינו 52% מסכום קצבה של 8,510 ₪ (גם מי שקצבתו נמוכה מסכום זה עדיין יכול להיות זכאי לפטור המחושב לפי 8,510 ₪). שיעור הפטור אמור להתעדכן עד ל 67% בשנת 2025. קבלת הפטור המקסימלי מותנת באי משיכת פיצויי פיטורין פטורים ממס בתקופה של 32 שנים שקדמה לפרישה. 

 לצורך קבלת מלוא הזכויות יש לבצע הליך הנקרא "קיבוע זכויות" במסגרתו יקבע פקיד השומה את סכומי הפטור הן מפיצויי פיטורין המשולמים בעת הפרישה (אם משולמים) והן את אחוז הפטור מתוך הקצבה (פנסיה). הליך זה איננו הליך טכני בלבד והוא דורש תכנון שכן קיימות אפשרויות רבות ופקיד השומה קובע את שיעורי הפטור בהסתמך על בקשתו של הנישום.  התכנון חשוב במיוחד למי שממשיך לעבוד לאחר גיל פרישה ויש לו הכנסה מעבודה או מעסק עצמאי במקביל לקיצבה, שכן שיעורי המס על ההכנסה הכוללת עלולים להיות גבוהים מאוד. למשרדנו ניסיון רב בהגשת בקשות ל "קיבוע זכויות".

במסגרת תיקון 190 ניתנו גם הטבות מס מסויימות להשקעות פיננסיות לאחר גיל פרישה אולם חסכון המס הנובע מהטבות אלו בדרך כלל איננו גבוה כפי שמוצג על ידי חברות ביטוח, סוכני ביטוח ומשווקים פיננסיים המוכרים את תכוניות הביטוח/חסכון הללו.

הפוסט שכירים והחזרי מס הופיע לראשונה ב-אורי לימור רואה חשבון.

המיסים החלים על עמותה – עמותה שהוכרה כמלכ"ר איננה חייבת במס על הכנסותיה  (אם כי ייתכן כי פעולות מסויימות במלכ"ר יוגדרו כפעילויות עיסקיות החייבות במס) אולם היא נדרשת להגיש דוח שנתי למס הכנסה הכולל את דוחותיה הכספיים וכן פרטים על מקורות הכנסותיה ועל הוצאותיה. עמותה פטורה ממע"מ על הכנסותיה ואף פטורה מדיווחים חודשיים או שנתיים למע"מ. משכורות שמשלמת העמותה חייבות במס הכנסה על ידי העובדים ובבטוח לאומי על ידי העובדים ועל ידי העמותה עצמה, בדומה למעסיק אחר ובנוסף חייבת העמותה במס נוסף על המשכורות שהיא משלמת – "מס שכר". מס שכר הינו בגובה 7.5%  מסכום המשכורות שמשלמת העמותה למעט עמותה שסך השכר השנתי בה נמוך מסכום של 180,500 ₪ לשנה (בשנת 2020) אשר פטורה באופן מלא ממס שכר.

אישור ניהול תקין – אישור ניהול תקין הינו אישור שנתי שמונפק על ידי רשם העמותות אשר נדרש לכל עמותה אשר מקבלת תקציבים או תמיכות מהמדינה או מגופים קשורים למדינה ובמקרים רבים גם מגופים שאינם קשורים למדינה. אישור על ניהול תקין מתקבל לאחר הגשת המסמכים השונים הנדרשים על ידי רשם העמותות ובכלל זה דוחות כספיים, דוח מילולי המפרט את פעילויות העמותה בשנה שחלפה ופירוט השכר של 5 מקבלי השכר הגבוה בעמותה. לצורך מתן האישור נערכת לעיתים בדיקה כי העמותה אכן פועלת במסגרת המטרות לשמן הוקמה וכי איננה מהווה עסק למטרות רווח במסווה של עמותה (למשל – באמצעות חלוקת משכורות גבוהות למקימי העמותה או לקרוביהם).

הפוסט עמותות הופיע לראשונה ב-אורי לימור רואה חשבון.

הפוסט עוסק פטור הופיע לראשונה ב-אורי לימור רואה חשבון.

מאחר שדמי ביטוח לאומי משולמים החל מהשקל הראשון של ההכנסה הם מהווים נטל נכבד על העצמאיים ובמרבית המקרים העצמאים משלמים דמי בטוח לאומי גבוהים יותר מסכומי מס ההכנסה שהם משלמים.

בתמורה לתשלומים לעיל עצמאיים מבוטחים לענפים שונים בבטוח לאומי – נכות, פגיעה בעבודה, זיקנה ושארים, סיעוד, אימהות, מילואים, אולם אינם מבוטחים בענף אבטלה כך שעצמאי שהפך מובטל אינו זכאי לתשלומים מהבטוח הלאומי.

התשלומים לבטוח לאומי, בדומה למס הכנסה, מתבצעים בשיטה של מקדמות חודשיות, כאשר בתום השנה, לאחר הגשת הדוח למס הכנסה, נערכת התחשבנות ומשולמים או מוחזרים ההפרשים.

בניגוד למקדמות מס הכנסה, מקדמות בטוח לאומי הן לפי סכום קבוע ולא משתנה מדי חודש לפי מחזור ההכנסות. את מקדמות הבטוח הלאומי ניתן להגדיל או להפחית בקלות יחסית אם הן אינן מייצגות את סכום דמי הביטוח הצפוי בהתאם לרמת ההכנסות. 

• הוצאות מוכרות – בהתאם לסעיף 17 לפקודת מס הכנסה ניתן לנכות מההכנסה כל הוצאה שהוצאה לצורך ייצור הכנסה ולשם כך בלבד, אלא אם כן יש התייחסות ספציפית שאיננה מתירה את ניכוי ההוצאה או מתירה אותה באופן חלקי. לפיכך, אין מחלוקת לגבי הוצאות ישירות של העסק כגון קניית סחורה לעסק, תשלום משכורת לעובדים, שכירות משרד, חנות או מפעל , תשלומי ארנונה וחשמל למשרד וכו'. לגבי הוצאות מסויימות שהוגדרו כהוצאות מעורבות שחלקן פרטי וחלקן עיסקי, נקבע אופן ההכרה בהן. לדוגמא:

– הוצאות רכב – 45% מכל הוצאה (דלק, טיפולים, פחת, ביטוח, רישוי וכו')
–  הוצאות טלפון נייד או טלפון בבית – נקבעו נוסחאות חישוב
– הוצאות כיבוד קל ושתיה במקום העסק – נקבע כי יוכרו 80% מההוצאות. חשוב להדגיש כי כיבוד קל אינו אירוח ואיננו כולל ארוחות במסעדות ובתי קפה אף אם שולמו כחלק מהפעילות העיסקית, הוצאות אלו אינן מוכרות כלל (למעט אירוח אדם מחוץ לארץ). 
– הוצאות ביגוד – נקבע כי רק בתנאים מסויימים יוכרו הוצאות אלו : אם הביגוד נדרש לפי חוק לגבי אותו עיסוק או אם סמל החברה מוטבע על גבי הביגוד.

בשנים האחרונות נפוצה התופעה של עצמאיים שעובדים מביתם ועולה שאלת ההכרה בהוצאות הבית כגון חשמל וארנונה. מקובל להכיר בחלק מסויים מהוצאות הבית בהתאם לסוג העסק והיקף פעילותו אולם אין כללים ברורים לעניין זה בפקודת מס הכנסה ובתקנות.

יצויין כי אין כל הבדל בתחום ההכרה בהוצאות לסוגים שונים של עסקים – אותם כללים בדיוק חלים על חברות, עוסקים מורשים ועוסקים פטורים.

• הצהרות הון – הצהרת הון הינו דוח הנדרש אחת למספר שנים (בממוצע 5 שנים) על ידי רשויות המס במטרה לאמת את דיווחי ההכנסות של הנישום לאורך השנים. הצהרת ההון הראשונה נדרשת בדרך כלל בתום השנה הראשונה לפתיחת העסק – ליום 31 בדצמבר של אותה שנה.

הצהרת ההון ראשונה מהווה "נקודת פתיחה" ואין צורך להסביר מה מקור צבירת ההון בהצהרה זו. החל מההצהרה השנייה מתבצע חישוב של הגידול בהון במהלך התקופה וגידול זה נבדק ביחס לגובה ההכנסות שדווחו בכל השנים בין ההצהרות. מסכום ההכנסות המדווחות מפחיתים את מס ההכנסה ששולם, את דמי בטוח לאומי ומס בריאות ששולמו ואת הוצאות המחיה אשר מחושבות בהתאם לטבלאות סטטיסטיות של הוצאות מחיה בישראל לפי גודל המשפחה ורמת ההכנסה. הסכום שנותר הינו הסכום שניתן היה לחסוך ויכול היה לשמש מקור לגידול בהון ואותו מסכמים לאורך כל השנים שבין ההצהרות. במידה וסכום הגידול בהון גדול מהסכום אותו ניתן היה לחסוך, יש להמציא הסברים מגובים במסמכים לגידול הנוסף בהון, הסברים נפוצים למשל הם ירושות או מתנות מההורים אשר כאמור נדרשים להיות מגובים במסמכים.

כל הסכומים בהצהרת ההון נרשמים לפי עלות ולא לפי ערך השוק שלהם. חשוב שציין כי מטרת הצהרת ההון איננה למדוד את ההון אלא להוות כלי טכני לבדיקת סבירות דיווחי ההכנסה. במקרים רבים הצהרת ההון איננה משקפת את ההון האמיתי, למשל – אם קיימת דירה או נכס נדל"ן שנרכשו לפני שנים רבות הם יירשמו לפי העלות ההיסטורית שייתכן שנמוכה בעשרות אחוזים ממחירי השוק.

הפוסט עוסק מורשה הופיע לראשונה ב-אורי לימור רואה חשבון.

יש לשים לב כי שיעור המס הכולל על הרווח המחולק לבעלי מניות המחזיקים מעל 10% איננו 53% (  53% = 30% + 23%)  כי אם 46.1% ( 46.1 = 77% * 30% + 23%)

• שירותי חשבות שכר – חישוב ועיבוד שכר הינה עבודה הדורשת מומחיות וניסיון רב, פרט בשנים האחרונות לאור ריבוי החקיקה בנושא וגידול בדרישות הדיווח לרשויות ולחברות המנהלות את קרנות הפנסיה, ביטוחי החיים וקרנות ההשתלמות. העובדה שכל חוקי העבודה זמינים היום בקלות לכל העובדים מחייבת את המעסיק להקפיד על זכויות העובדים באופן מלא על מנת להימנע מתביעות שכר של עובדים שעזבו, בהתחשב בכך שבבתי הדין לעבודה יש בדרך כלל נטייה לפסוק לטובת העובד במחלוקת מול מעסיק. משרדנו מספק שירותי חשבות שכר כולל העברה של משכורות לעובדים, ניכויים לרשויות ותשלומים לקרנות הפנסיה, ביטוחי החיים וקרנות ההשתלמות בהתאם לתקנות המפקח על הביטוח.
  

במסגרת שירותי חשבות השכר אנו מקפידים כי השכר יחושב וישולם בהתאם לכל דיני העבודה והעובדים יקבלו את כל המגיע להם לפי חוק:
– ימי חופשה
– ימי מחלה
– דמי הבראה 
– שעות נוספות לפי האחוזים הנדרשים
– הפרשות פנסיוניות לפי חוק 
– דמי נסיעה
– חישוב המס כנדרש על הטבות שכר בשווי כסף כגון רכב צמוד, טלפון נייד, שי לחג וכו'
– הליך פיטורין בהתאם לחוק כולל שימוע והודעה מוקדמת
– חישוב המס בהתאם לתיאומי מס או זכאות להטבות מס בגין ילדים, משפחה חד הורית, ישובי ספר, סיום תארים אקדמים וכו' כולל הקפדה על כל המסמכים הנדרשים.

משרדינו מספק גם שירותי חשבות שכר בנפרד ללקוחות אשר הנהלת החשבונות שלהם מתבצעת בתוך העסק עצמו וזאת לאור מורכות הנושא והצורך להיות מעודכנים בכל החוקים והתקנות המשתנים באופן תדיר.  

• שכר בעלי המניות בחברה – בעלי המניות השולטים בחברה ואשר עובדים בה זכאים לשכר כמו כל עובד אחר אולם באפשרותם לקבוע את גובה השכר שימשכו מהחברה (במגבלות מסויימות) ולתכנן אותו באופן שיקטין את חבות המס האישית שלהם. בקביעת שכר בעלי השליטה בחברה יש לקחת בחשבון השלכות על זכויות סוציאליות, פנסיה, ביטוח חיים וביטוחים אחרים, תשלום ביטוח לאומי מחד וכיסוי של הביטוח הלאומי לעניינים שונים מאידך ושיקולים נוספים. באפשרותם של בעלי המניות למשוך שכר נמוך יחסית ולחלק לעצמם דיבידנד אשר יחוייב במס של 30% וזאת לאחר שהחברה כבר שילמה מס חברות על אותו רווח המחולק כדיבידנד, כך שיש למצוא את האיזון האופטימלי בין משכורת לדיבידנד בהתחשב במכלול הנסיבות.

הפוסט חברות הופיע לראשונה ב-אורי לימור רואה חשבון.